קרחת יער

גלרית הקוביה שוכנת בלב חורשה קטנה, כך שמתוך החלונות מציצים עצי אורן ומעלים על הדעת מרחב של יער. היער, מרחב אפל וקסום בו זמנית, המתפקד לעתים כאקס-טריטוריה — מקום שנמצא מחוץ לסדר הקיים של הדברים ובו הכל יכול להתרחש. אין זה פלא שדווקא היער ניצב כרקע מכונן לעלילות אפלות של אגדות-עם, מרחב שבו מתקיימים טקסים שמאניים, התכנסויות חשאיות ואף מקרי פשע בלתי מפוענחים בתרבות הפופולרית. שם, כל המדומה הוא אפשרי המציאות, ועצם השיטוט בו מהווה חוויה פסיכואקטיבית המפעילה את הדמיון והראייה באופן שונה מהרגיל. בעת הכניסה ליער, האדם עשוי לאבד חוש ההתמצאות ולהיטמע באופן מוחלט בתוך סבך עצים מפותל ובין השבילים הלא מסומנים. כך, היער מעביר אותנו בעל כורחנו למצב תודעתי אחר ומזמן חוויית הליכה לאיבוד – מסע אל עבר הלא נודע. בספרות ובאמנות, גיבורים כמו דנטה ואחרים, סוטים מדרך הישר לתוך יער עבות המתפקד כשער למימד אחר, להרפתקה שבסופה שינוי פנימי עמוק, טרנספורמציה.