המרכז אינו יכול להחזיק

התערוכה המרכז אינו יכול להחזיק עוסקת בתנועה שבין המרכז לפריפריה הרוחנית והפיזית ומבקשת לבחון את היחסים בין מרכז ופריפריה דרך שלוש נקודות מבט שונות. הראשונה מבקשת לחשוב את על המרכז ברמה האישית, על האתוס האישי, הקוד הפנימי המנחה את התנהלותו של הפרט בעולם. נקודת המבט השנייה חושבת את המרכז כקאנון שביחס אליו מתעצב עולמנו התרבותי, האמנותי המקומי והבינלאומי. נקודת המבט השלישית מבקשת לחשוב על המתח המתמיד שבין תהליכים של פירוק ובנייה, על מרחק הביניים של פעפוע, של מעבר בין מצבי צבירה מטאפוריים, של פרימה, של התפרקות. ממצב שבו הגבולות בין פנים וחוץ מטשטשים, שבו פעולה של ציור היא גם פעולה של מחיקה ופעולה של פיסול היא גם פעולה של פירוק. 

ההתבוננות על רגעים אלו של קיום במצב דמוי מצב-ביניים מבקשת, באמצעות תחביר פואטי, לעורר רגש מורכב, שקשה לתת לו שם, שנמצא בין תשוקה לבלבול, בין תסכול להבנה ובין פחד ואהבה.
התערוכה מזמינה את הצופה להצטרף למסע, המורכב מהמינימום ההכרחי הדרוש בכדי להחזיק מרכז שאינו יכול להחזיק.